האינטרס הסביבתי
כל כביש פוגע בטבע ובאיכות הסביבה השאלה היא איזה פתרון תחבורתי פוגע הכי פחות.
שטחים פתוחים
אחד העקרונות החשובים בשמירה על השטחים הפתוחים הוא יצירת רצף גדול ככל האפשר של שטח פתוח. הכביש הקיים יוצר חייץ בלתי עביר בין חוף הים לבין הדיונות של חופית, ובין חוף גדור לשמורת נחל אלכסנדר. מסילת הרכבת, שהרוחב שלה יוכפל, יוצרת חייץ נוסף. שני קוי התשתיות יחד, מבתרים את השטח הפתוח לחלקים קטנים.
לעומת זאת, הכביש לאורך המסילה מאפשר לאחד את תשתיות הרכבת, הכביש וקווי הדלק לחייץ אחד, שאת חלקו ניתן גם להעביר במינהרה, ולאחד את השטח הפתוח לרצף אחד. ראו קישור להדמיה.
בנוסף, גדלו של השטח הפתוח הרצוף בתוואי המסילה גדול בהרבה מהשטח הפתוח ששדרוג הכביש הקיים יותיר בין קווי התשתית. ראו כאן
על פארק השרון ראו בקישור לכאן
צמצום פיתוח באזורים כפריים
הכביש הקיים עובר בין יישובים כפריים, כאשר לכל יישוב – גישה מהכביש. כתוצאה, כל יישוב הופך מוקד לפיתוח. כך התפתחו מרכזי העסקים M-הדרך, תחנות הדלק ומתחם העסקים החדש ליד ביתן אהרון, ועוד היד נטויה…
לעומת זאת, כביש המסילה יעביר את כל התנועה מצפון עמק חפר לדרומו, ללא ירידות ללב האזור הכפרי. בתוואי המסילה יהיו פחות מחלפים, ושתי הנקודות היחידות מהן ניתן יהיה לרדת מהכביש, יהיו העיר נתניה בדרום, ופארק התעשיות של עמק חפר בצפון. אלה הם בדיוק המקומות הנכונים לרכז בהם את הפיתוח, ולא בין ובתוך היישובים הכפריים. לכן, גם מהיבט זה ישנה עדיפות לתוואי המסילה.
תחבורה ציבורית
סלילת כבישים לתחבורה פרטית בדרך כלל באה על חשבון פיתוח התחבורה הציבורית, שפוגעת פחות בטבע. תחבורה ציבורית כוללת רכבות ואוטובוסים. במקרה של כביש החוף, עומדים בכל מקרה להשקיע בסלילת כביש, ולא ברכבת. כך שהרחבת הכביש הקיים לא תועיל לתחבורה הציבורית. לא זאת בלבד, היא גם תזיק, כי תמנע את היכולת להקצות נתיב מיוחד לאוטובוסים.
לעומת זאת, בתוואי המסילה ניתן לסלול 4 נתיבים ללא שום קושי, ובעלות שהיא נמוכה מסלילת 3 נתיבים בתוואי הקיים, ולהקצות נתיב אחד לאוטובוסים.
תכנון ארוך טווח ובראיה כוללת
ראו בקישור לנושא הפקקים, לנושא התחבורה ולנושא התכנון
לנושא המטרדים ראו כאן.
