
הפקק של המדינה
פקקי התנועה נובעים משלוש סיבות עיקריות:
לא מספיק נתיבים, עקומות קשות ועודף מחלפים ונתיבי השתלבות
כביש החוף הקיים סובל משלושת הצרות יחד. כדי לשפר אותו, לא מספיק להוסיף נתיבים. יש צורך לתקן את העקומות, וגם זה לא יעזור, בגלל ריבוי המחלפים.
אז איך משרד התחבורה והוועדה לתשתיות בחרו לפתור את בעיית הפקק?
בשלב הראשון מחמירים אותו:
משרד התחבורה ומע"צ הוציאו מכרז להוספת נתיב אחד לכל כיוון רק בקטע מהכביש (בין נתניה לחבצלת), בלי תכנית, בעקומות הקשות, כמו שהן. אחרי שנתיים לפחות של עבודות בכביש, הפקק נשאר, כי העקומות נשארו ונתיבי ההשתלבות לא השתפרו. רק דחפו את הפקק 500 מטר צפונה.
בשלב השני יחמירו עוד יותר את הפקק: ישדרגו את הקטע הנוסף – מחבצלת וצפונה. שם כבר ישפרו את העקומות (אבל מה שכבר נסלל מחבצלת ודרומה נשאר עם עקומות קשות).
לצורך השדרוג, יסללו נתיבים עוקפים, יפרקו את הכביש הקיים, ויסללו את הכביש מחדש. כל זה יקח בין 5-7 שנים בזמן שהתנועה נוסעת (תקועה) על הכביש. 90,000 כלי רכב ביום… ובסיום העבודות?, יחזרו הפקקים, כיוון שגם אם התושבים ילמדו לנסוע ברכבת (ראיתם את קצב פיתוח הרכבות?), הכביש יגיע למלוא הקיבולת שלו כ- 5-10 שנים לאחר סיום העבודות.
ומה אז? אי אפשר לסלול נתיב נוסף בלי לפרק כמעט כל מה שנסלל לצורך השדרוג הנוכחי. כלומר: עוד שנים ארוכות של עבודות בכביש, ועוד פקקים. אז מה יעשו? יסללו גם את הכביש לאורך המסילה.
אז מה יהיה לנו? שנתיים פקקים עד חבצלת, ועוד 5-7 שנים פקקים עד חדרה, ובסוף עוד פקקים… ובסוף בסוף – שני כבישים במקום אחד. גם וגם…
מה האלטרנטיבה?
לסלול היום את הכביש לאורך המסילה, עם כל הנתיבים הנחוצים לעתיד, עד שיפתחו את התחבורה הציבורית.
סלילת הכביש לאורך המסילה תיקח רק כ-3 שנים, בלי להפריע בכלל לתנועה הקיימת. תוך 3 שנים יפתרו הפקקים, בלי ליצור פקקים נוספים.
אלא שהפתרון הנכון, הפשוט והזול עומד בניגוד למדיניות משרד התחבורה, ולכן לא בוחרים בו, אלא בוחרים בהשקעת מליונים שלא יתנו פתרון ממשי.