על מה מדובר
באוקטובר 2013 החליטה הוועדה לתשתיות לאומיות לאשר תכנית לשדרוג כביש החוף (מס' 2) בין נתניה לחדרה. הועדה החליטה לשדרג את התוואי הקיים והמפותל, ולא בחרה בחלופה אחרת שעמדה בפניה – לסלול כביש ישר לאורך מסילת הרכבת.
הועדה ידעה:
שסלילת כביש ישר זולה יותר ונכונה יותר מבחינה הנדסית ותפתור טוב יותר את בעיות התעבורה בלב המדינה;
שחלופת הרכבת ניתנת לביצוע מהר יותר וללא נזקי ביניים בעת העבודה (פקקים ממושכים, תאונות דרכים);
שחלופת הרכבת תאפשר ליצור רצף גדול יותר של שטח פתוח באזור פארק השרון ונחל אלכסנדר ולמזער נזקים לסביבה באזור רגיש זה;שחלופת הרכבת תגרום הפרעה מזערית לתושבים ולמשתמשים בכביש.
הועדה בחרה ביודעין תכנית שתיצור יותר פקקים, יותר מפגעים, וגם תהיה יקרה יותר.
למה? ככה, כי זו המדיניות של משרד התחבורה.
משמעות התכנית (תת"ל 31) היא לא רק שהכביש הקיים יורחב.
כדי לשדרג את הכביש לרמה של דרך מהירה ייעשו בתוואי עבודות עצומות הכוללות שינויים גדולים במפלס הכביש (מעלה מטה), הסטה גדולה של הכביש (מזרחה) בתוך גן לאומי נחל אלכסנדר ועוד… למעשה יפרקו את כל הכביש ויסללו אותו מחדש, בזמן שהתנועה תקועה עליו בפקקים, תוך יצירת סיכונים גדולים לתאונות דרכים והחמרת הפקקים שנים ארוכות. כל זה כשיש אפשרות לסלול את הכביש לאורך המסילה ללא הפרעה, ועם פתיחת הכביש החדש – לפרק את הישן ולהחזיר את השטח לטבע.